SLAP
שריר הביצפס הוא השריר הקדמי והגדול של הזרוע. לשריר הביצפס יש שני ראשים. הוא נקרא גם השריר הדו-ראשי. הראש הקצר של השריר (הראש הפנימי, זה שקרוב יותר לבית החזה) מתחבר עם גיד קצר מחוץ למפרק הכתף. הגיד של הראש הארוך של שריר הביצפס (הראש החיצוני) חודר לתוך מפרק הכתף ומתחבר לגבשושית קטנה בקודקוד המכתש של מפרק הכתף (הגלנואיד).
שריר הביצפס הוא השריר שאחראי על כיפוף המרפק ועל הסיבוב של האמה החוצה, סביב צירה (תנועה של הידוק בורג ביד ימין). הגיד הארוך של הביצפס (שייך לראש החיצוני של השריר) הוא גיד משני ואחראי על חלק קטן מהכוח. למעשה, לגיד הארוך של הביצפס אין תפקיד ממשי בתוך הכתף.
המכתש של הכתף (הגלנואיד) כולו מוקף בקרמת חיבור המייצרת רצועות היקפיות שתפקידן להעמיק את שטח המפרק ולייצב את ה״כדור״, ראש ההומרוס, אל מולו. קומפלקס הרצועות הזה נקרא לברום והוא מורכב מרקמה דמויית סחוס.
פגיעת SLAP היא למעשה קילוף של הלברום. שמה של הפגיעה נגזר מראשי התיבות שלה
Superior Labrum (from) Anterior (to) Posterior
השם מתאר את כיוון הפגיעה, מכיוון אנטריורי (קדמי) לכיוון פוסטריורי (אחורי). מנגנון הפגיעה מערב בד״כ כוח ישיר שפועל על הגיד הארוך של שריר הביצפס אשר בפעולה של תלישה או משיכה חזקה גורם להיפרדותו מהחלק העליון של המכתש. דוגמאות למנגנוני פציעה יכולות להיות פעילות מאומצת מעל לגובה הראש (מכת הגשה בטניס, הנפה של ילד מעל לגובה הראש), ״בריחה״ של משקולת בעת אימון מעל לראש, פעולת משיכה של דלת נעולה, נפילה על יד מושטת לפנים ועוד.
פציעה זו מתאפיינת בכאבים, בעיקר בפעולות מעל לגובה הכתף אך גם לאורך כל טווחי התנועות של הכתף (הושטת יד להביא חפץ מהספסל האחורי ברכב, הושטת יד מהירה לפנים, נסיון להוריד חפץ ממדף גבוה).
קיימות דרגות רבות לפגיעת SLAP אך ראוי להתייחס ל 4 הדרגות הראשונות אשר תוארו לראשונה על ידי ד״ר סטיב שניידר בשנת 1990 בכתב העת היוקרתי Arthroscopy.
SLAP מדרגה ראשונה הוא למעשה שפשוף או מיקרו קרעים בחלקו העליון של הלברום. ב SLAP I אין ניתוק מלא של הרצועה מהמכתש.
SLAP מדרגה שניה הוא למעשה ניתוק מלא של הלברום בחלקו העליון מעצם המכתש.
SLAP מדרגה שלישית הוא למעשה SLAP מדרגה שניה בתוספת של קרע פנימי ברצועה עצמה הגורם ליצירה של קפל רקמה אשר שוקע לחלקו העליון של המפרק. למעשה, נוכחות הקפל הזה במפרק מייצרת קליקים וכאבים בכל תנועה.
SLAP מדרגה רביעית הוא מצב שבו הקרע מתמשך אל תוך הגיד הארוך של שריר הביצפס, אשר מוצאו מהגבשושית בחלקו העליון של המכתש.
אבחנה של SLAP מבוצעת במספר שלבים:
1. סיפור המקרה, האנמנזה. מנגנון הפגיעה יכול לכוון לפגיעה מסוג SLAP.
2. בדיקה גופנית. בשילוב של מספר בדיקות גופניות המבוצעות במרפאה ניתן לאבחן SLAP ברמת מהימנות גבוהה.
3. בדיקות דימות. בדיקת הבחירה היא MRI ארטרוגרפי או MRA. בבדיקה זו מוחדר חומר ניגוד (לא רדיואקטיבי) לכתף באמצעות הזרקה. המטופל נסרק על ידי מגנט. חומר הניגוד מאפשר להדגים היטב קרעים מאחר והוא נכנס בין הרצועות לבין העצמות במקומות בהם נוצר קרע.
הטיפול בפגיעה מסוג SLAP הוא ניתוחי.
קיימות שתי אפשרויות עיקריות לטיפול בפגיעה כאשר הראשונה היא ניתוח אנטומי לשחזור הקיבוע של הרצועה לחלקו העליון של המכתש.
הניתוח מבוצע באופן ארטרוסקופי, על ידי צפייה ישירה דרך סיב אופטי זעיר המוחדר לכתף. התיקון מבוצע על ידי שימוש בעוגנים המאפשרים קשירה של הרצועה חזרה למקומה. ניתוח מסוג זה מתאים לפגיעות מינימליות אשר אינן מערבות את הגיד הארוך של הביצפס באופן ישיר (SLAP 2).
מדובר בניתוח קצר יחסית המבוצע באשפוז של יום אחד (מטופל שנותח בבוקר יכול להשתחרר לביתו עוד באותו היום, כ 6 שעות לאחר הניתוח). לאחר הניתוח תידרש תקופת החלמה ופיזיותרפיה. תרגול פיזיותרפי ייעשה במכון לפיזיותרפיה עם פיזיותרפיסט מוסמך המתמחה בטיפול פיזיותרפי לאחר ניתוחי כתף. יחד עם התרגול ניתן ורצוי לבצע תרגול יומי בבית מול הסרטונים המוצעים באתר. חזרה לפעילות מלאה אפשרית על פי רוב כעבור 3-6 חודשים.
במקרים בהם קיימת מעורבות של הגיד הארוך של הביצפס יש לשקול ניתוח אשר ינטרל את הכוחות שפועלים על הגיד הארוך של הביצפס, בתוך הכתף.
ניתוח כזה נקרא טנודזיס של הראש הארוך של גיד הביצפס (LHB Tenodesis) ובו למעשה מנותק הגיד ממוצאו ע״ג הגבשושית של מכתש הכתף וקיבועו בהמשך הדרך, באחת מספר נקודות אפשריות, ע״ג עצם ההומרוס (עצם הזרוע).
קיבוע כזה מאפשר לגיד להמשיך ולבצע את תפקידו במרפק (כזכור, אין לגיד הזה תפקוד ממשי בתוך מפרק הכתף) מבלי להיות מעורב בתנועות מפרק הכתף אשר גורמות לכאבים.
הניתוח מבוצע במספר אופנים כאשר בד״כ הקיבוע נעשה מחוץ למפרק. הניתוח מתחיל באופן ארטרוסקופי עם החדרה של סיב אופטי זעיר לחלל הכתף, ניתוקו של הגיד תוך שמירה על ארכו.
בהמשך מבוצעת פתיחה קטנה של העור בקדמת הכתף, הגיד נשלף ומושחל ע״ג עוגן ייעודי אשר מקובע לעצם הזרוע בחלקה העליון. אורך הגיד משומר כדי למנוע צניחה של השריר החיצוני (דפורמציה ע״ש פופאי) או מתח יתר שעשוי להוביל לכאבים.
מדובר בניתוח קצר יחסית המבוצע באשפוז של יום אחד (מטופל שנותח בבוקר יכול להשתחרר לביתו עוד באותו היום, כ 6 שעות לאחר הניתוח). זהו הניתוח המומלץ לאנשים פעילים וספורטיביים כי הוא מאפשר החלמה טובה ומהירה עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד בחזרה לפעילות ספורטיבית באותה הרמה שקדמה לפציעה. לאחר הניתוח תידרש תקופת החלמה ופיזיותרפיה. תרגול פיזיותרפי ייעשה במכון לפיזיותרפיה עם פיזיותרפיסט מוסמך המתמחה בטיפול פיזיותרפי לאחר ניתוחי כתף. יחד עם התרגול ניתן ורצוי לבצע תרגול יומי בבית מול הסרטונים המוצעים באתר. חזרה לפעילות מלאה אפשרית על פי רוב כעבור 3-6 חודשים.
